מאת: יעל לרנר
03.04.2022
הרודיון הוא אחד המבנים המרתקים וההרפתקנים ביותר של העולם הקדום. המלך הורדוס, שבנה מבנים מפוארים כקיסריה, מצדה, ואפילו בית המקדש השני, קרא תיגר על איתני הטבע. כאן, בפסגת ההר בגבול מדבר יהודה, באתר שבו ביקש לימים להיקבר, הוא בנה ארמון קיץ, ולמרגלותיו – פלא אדריכלי ומעורר התפעלות גם בימינו.

הרודיון הוא אחד המבנים המרתקים וההרפתקנים ביותר של העולם הקדום. פרופ' אהוד נצר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית גילה במאי 2007 את קברו של המלך הורדוס בהרודיון.

בטיול לגן הלאומי הרודיון >> תוכלו לבחון מקרוב את מפעלו של "המלך הבנאי" ואת מקום קבורתו, לקבל הצצה לחיי הפאר של המלך, משפחתו ונתיניו – לבקר באולם נשפים מפואר, בית מרחץ, מפעלי המים של הורדוס ותאטרון ותוכלו אף לראות מחילות ומנהרות ששימשו את לוחמי מרד בר כוכבא! ומעבר לכל – תצפית מרהיבה מפסגת ההר לעבר רמת מדבר יהודה, ירושלים, יישובי גוש עציון, נחל תקוע ובית לחם.

תיאור המסלול
תצפית על הרודיון תחתית

השביל העולה לראש ההר משקיף אל שרידי הרודיון תחתית. העיר התחתית תוכננה בקפדנות רבה, היא נבנתה למרגלות המדרון הצפוני של ההר ומשתרעת על פני כ-150 דונמים. בעיר התחתית אפשר להבחין ב"ארמון הגדול", ב"מכלול הברכה" המרשים ובבית מרחץ. ולצדם נמצא את "מכלול הלוויה", ובו טרקלין מפואר ("המבנה המונומנטלי"), ולצדו מקווה טהרה גדול. ממזרח לטרקלין נראים שרידי משטח גדול (30X350 מ') שנבנה בשביל טקס ההלוויה המפואר של הורדוס.

* העיר התחתית סגורה לקהל

מעטפת ההר

שביל בנוי עובר על קירות המעטפת המקיפים את לועו הפעור של ההר. המעטפת היא שני מעגלי חומה, ששולבו בהם ארבעה מגדלים – שלושה עגולים למחצה ואחד עגול בצד מזרח.

עם סיום עבודות הבנייה צופתה המעטפת בכמויות אדירות של עפר, והן שהעניקו להרודיון מראה של הר (קונוס חתוך), מראה שנשמר עד ימינו. השפך התלול נועד לא רק ליופי, אלא גם להקשות את הגישה להר על כל אויב אפשרי.

הארמון

הארמון נבנה בלוע "ההר", ובמרכזו חצר מוקפת עמודים. היום שרידי הארמון מתנשאים לגובה של כ-15 מ', אך כאשר היה שלם התנשא המבנה לגובה של כ-25 מ' מעל מפלס החצר, והמגדל הגדול (המזרחי) התנשא לגובה 45 מ'. מהחדרים שבראש המגדל היה אפשר לצפות אל הנוף המרהיב וליהנות מרוח מרעננת גם בימים חמים.

לארמון נכנסו מכיוון צפון-מזרח, דרך פרוזדור מקושת. חלקו המזרחי של הארמון הוקדש לגן נוי מוקף עמודים, ובחלקו המערבי היו חדרי המגורים ובית המרחץ. אולם קבלת הפנים (10.5X15 מ') נמצא באגף הדרומי. האולם נפתח אל החצר בפתח רחב, ובצדי הפתח היו חלונות. קירות חדרי הארמון טויחו ועוטרו בתַמְשׁיחים (פרסקאות, ציורים על טיח לח), בדגמים גאומטריים.

בית המרחץ נמצא בקצה הצפוני-מערבי של הארמון. במרכזו חדר פושר (טפידריום) עגול. תקרת הטפידריום – כיפת אבן ייחודית – שרדה בשלמותה, והיא העתיקה מסוגה שנותרה בישראל. בחדר החם של בית המרחץ (קלדריום) הייתה רצפה כפולה. הרצפה העליונה נשענה על עמודי אבן, מערכת החימום (היפוקאוסט) הזרימה אוויר חם אל החלל שבין הרצפות, והאוויר החם עלה בתעלות שנחצבו בקירות וחימם את החדר.

בקצה הדרומי-מערבי של הארמון, באולם קבלת הפנים, בנו המורדים בית כנסת מאבנים שנלקחו מהארמון. הם הציבו ספסלי אבן בשלושה מאגפי בית הכנסת. מבנה בית הכנסת דומה באופיו לבית הכנסת מאותה תקופה שנחשף במצדה.

מערכת מחילות תת-קרקעיות

פתח הכניסה למערכת המחילות נמצא מתחת למגדל המזרחי, והוא מוביל אל בור מים מימי הורדוס. שימו לב לנקב העגול בתקרה, מעל לפתח הכניסה, דרכו שאבו מים מהבור.

במערכת המחילות שלושה מפעלי חציבה נפרדים:

ארבעה בורות מים מימי הורדוס – בור אחד (בור הביניים) נמצא מתחת לחצר הארמון. שלושה בורות נמצאים בקצה השני של המערכת התת-קרקעית (ניתן לבקר בשניים מהם). היציאה ממערכת המחילות היא מהבור המערבי, דרך קמרון שנבנה בזמן שכיסו את ההר בערמות העפר.
שרידי מנהרות מתקופת המרד הראשון – מנהרות אלו שימשו, ככל הנראה, למגורים או לאחסון.
מחילות מימי בר כוכבא – המחילות האלה מחברות חללים תת-קרקעים שנחצבו בתקופת הורדוס. שלא כמו מערכות המסתור הצרות שהתגלו בשפלת יהודה, המחילות בהרודיון גבוהות ומאפשרות מעבר מהיר של לוחמים חמושים. שניים מפתחי הגיחה של המחילות נחשפו ליד שרידי קבר הורדוס.

קבר הורדוס

מבנה הקבר (המאוזולאום) נחשף במדרון הצפוני-מזרחי של ההר, סמוך לשרידי גרם מדרגות מרשים שפניו לירושלים. המבנה נבנה על בסיס ריבועי (10X10 מ'), וכשהיה שלם התנשא לגובה של כ-25 מטר. במאוזולאום היו שתי קומות, מערה תת-קרקעית ששימשה קבר, קומות חדרים וגג בצורת חרוט קעור. מעל למסד ניצבה קומה ריבועית, ועליה קומה עגולה שהוקפה ב-18 עמודים. המאוזולאום נבנה מאבן גיר קשה ולבנה, ואיכות הבנייה והעיטורים הרבים שקישטו את המבנה – מעולה.

סמוך למבנה הקבר התגלו שרידים של שלושה ארונות קבורה (סרקופגים). פרופ' אהוד נצר סבר שאחד מהם, ארון שנבנה מאבן אדמדמה ועוטר בוורדות (רוזטות), היה ארון הקבורה של הורדוס.

מבנה הקבר נפגע קשה במהלך המרד הראשון. ארון הקבורה של הורדוס נמצא מנותץ לרסיסים, ונראה כי הפגיעה הייתה מכוונת ונעשתה בעבר הקדום. המנתצים פיזרו את שברי ארון הקבורה בין חורבות מבנה הקבר.

שני הסרקופגים האחרים נבנו מאבן לבנה. הם הושלכו ממבנה הקבר ונמצאו מרוסקים. בארונות האלה נקברו שניים מבני משפחתו של הורדוס. אולי היו אלו מַלְתָּקֵי – אשתו החמישית של הורדוס, וגלפירה – אשת בנו ארכלאוס.

שרידי קירות תמך ומעליהם אדמת גן ובריכת השקיה מעידים שהמאוזולאום היה מוקף גן נוי. נראה שהורדוס בנה את קברו בדופן החיצונית של הרודיון כדי שיורשיו יוכלו להמשיך ולהתגורר בארמון שבתוך ההר בלי להפר את כללי הדת היהודית.

בשנת 2007, לאחר שנים רבות של חפירות, חשף פרופ' אהוד נצר את מקום הקבר וקבע שזהו קברו של הורדוס. מאוחר יותר נחשפו במדרון ההר גם תיאטרון מלכותי ומבנים נוספים. באוקטובר 2010, בעת ביקור באתר, מעד פרופ' נצר במדרון התלול, סמוך לתאטרון. הוא נפצע פצעים קשים ונפטר כעבור כמה ימים.

התיאטרון

סמוך למבנה הקבר נחשף תיאטרון קטן, עגול למחצה. קוטרו כ-32 מ', והיו בו כ-400 מקומות ישיבה. בראש היציע נחשף ממצא יוצא דופן – התא הפרטי של המלך ואורחיו. התא עוטר בעיטורי טיח מכויר (סטוקו) שנעשו בידי אמנים שבאו מרומא. בין השאר, מצוירת על קירות התא שורה של חלונות שנשקפים מהם מראות טבע, מבנים מפוארים ובעלי חיים.

בעת בניית מתחם הקבר הורה הורדוס לפרק את התיאטרון. על פי הממצאים, הפועלים שעסקו בעבודות הפירוק התגוררו בתא הפרטי של המלך, שאיבד מחשיבותו, והתקינו בו תנורי בישול וקירות ארעיים.

איך להגיע
ברחוב דרך חברון בירושלים (כביש 60) נוסעים דרומה ופונים מזרחה בכביש 398.חולפים על פני שכונת הר חומה וממשיכים כעשרה ק"מ בכביש 398, עד הרודיון.

איך להגיע?
כתבו בוויז: פארק (גן לאומי) הרודיון
המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד. השימוש במידע הוא באחריות המטייל ועל דעתו בלבד. מומלץ לבדוק לפני כל טיול את תחזית מזג האוויר ואת המבזקים באתר רשות הטבע והגנים, ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני בכל יום עד השעה 16:00 בטלפון 3639*.